רבי יהודה ג'באלי היה רב שככל הנראה חי ופעל באלקצר אלכביר במאה ה-18 ולאחר מותו סביב שנת 1780 הפך לדמות מיסטית ולקדוש מקומי. מעט מאוד ידוע אודותיו כיוון שלא הותיר חיבורים ולא הוזכר בכתובים בשום מקום. על פי האמונה הרווחת בקרב יהודי אלקצר אלכביר, רבי יהודה ג'באלי הוא צדיק שזכויותיו מסייעות לאנשים בתפילותיהם, בעיקר לנשים עקרות המבקשות להיפקד בזרע של קיימא. בסמוך לבית העלמין היהודי של אלקצר אלכביר הוקם הקדש לכבודו המשמש עד היום כמקום עליה לרגל. אל מתחם ההקדש הגיעו בעבר יהודים כדי להתפלל וללמוד וכן כדי לציין את יום ההילולה של הצדיק החל ביום ז' באב. גם כיום מתקיימת במתחם ההקדש הילולה לכבודו מידי שנה על-ידי אנשים פרטיים יוצאי אלקצר אלכביר. על פי הנוהג, הפוקדים את ההקדש מדליקים נרות בגומחה המיועדת לכך עד אשר עולה ממנה עשן סמיך. על פי האגדה, רבי יהודה ג'באלי פוקד בעצמו את ההקדש ביום ההילולה ודמותו מופיעה באש הנרות או בעשן. עוד נוהגות הנשים לקרוא בשמו ולהשמיע צהלולים והגברים נוהגים לזמר פיוט מיוחד בן 11 בתים שחובר לכבודו של הצדיק.
בשיר ארים קולי
לצור גואלי
לכבוד הקדוש
רבי יהודה גאבאלי
מי יוכל לספר רוב קדושתו
יכלה עט הסופר
גם ידיעתו
שבת בשבתו
אליו יבקשו
גם חודש בחודשו
עמו ידרושו
האר לעמך
שעה אורה
לבן אמתך
חיים ועורה
עליו אערכה
שירה ערוכה
גם הלל ושבחה
ומי כמוך
נא ואל תתעלם
לבקש עלינו
רחמים ממלכנו
להושיענו
מיום ועד לילה
נפשו קשורה
בתעודה בתורה
לכבוד אל נורא
קדוש ונורא
תהיה לעזרה
להוציא מצרה
עדה טהורה
חון יה על עמך
בנה ביתיך
יעלו בניך
וכוהניך
זכותך רבינו
תעמוד לנו
להחיותנו
לגאול אותנו
קרב יה גאולה
לעם סגולה
יתגדל שמך
תוך עם תפילה
